החלטה בתיק בש"א 7066/07

בקשה לביטול פסק דין שאישר פסק בוררות.

כללי

1.       הצדדים הנם שכנים בבנין מגורים בשכונת נוה יעקב בירושלים. המבקשקיבל היתר לתוספת בניה לדירתו והחל בעבודות הבניה. המשיבפנה לבית-דין רבני לממונות "מגיני ארץ" במטרה לגרום למבקש להפסיק את הבניה מהטעם כי הוא חורג מההיתר שניתן לו ופוגע ברכושו של המשיב. במסגרת ההתדיינות בפני בית דין זה, הגיעו הצדדים להסכם, לפיו המבקש יהיה אחראי לטיב העבודות ולכל ההוצאות הכרוכות בהן, ובכלל זה גם לאישורים לפתיחת חלונות ותשלום קנסות, במידה שיוטלו. מנגד, בכפוף לביצוע התחייבויות אלה, הסכים המשיב להסיר את התנגדותו לחריגת הבניה של המבקש מהמסגרת שאושרה לו בהיתר הבניה.

2.       המבקש לא עמד בהתחייבויותיו בהסכם זה. וכתוצאה מכך, פסק בית-הדין כי על המבקש לפצות את המשיב בסכום של 7,000 ש"ח, על מנת שהלה יתקן ויסיים את העבודות בכוחות עצמו. המבקש לא שילם את הסכום בו חוייב, ועל-כן, הגיש המשיב ביום 30.10.06 בקשה לאישור פסק בורר, וזה אושר על-ידי בית-משפט זה ביום 12.2.07 (ה"פ 5382/06).

3.       המשיב הגיש את פסק הבוררות המאושר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. ביום 11.3.07 מונתה אחותו של המבקש, הגב' זיוה חיות ניסנוב, לאפוטרופוס לרכושו ולגופו של המבקש לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "האפוטרופסית"). לבקשת האפוטרופסית, עוכב הליך ההוצאה לפועל ביום 11.4.07 עד ליום 1.6.07 על מנת לאפשר לה לפנות לבית-משפט ולבקש את ביטול פסק-הבוררות. עם סיומה של תקופה זו, ומשלא הוגש כל הליך מטעם המבקש, חודש הליך ההוצאה לפועל. הליך זה הותלה בשנית ביום 5.9.07 עד ליום 30.9.07, לשם מתן שהות נוספת לאפוטרופסית על המבקש לפנות לערכאות. ביום 24.9.07 הגישה האפוטרופסית בקשה לביטול פסק בורר ובקשה לעיכוב הליך ההוצאה-לפועל. ביום 10.10.07 הורה בית-משפט זה (כב' השופט י' ענבר) על עיכוב הליך ההוצאה לפועל עד למתן פסק-דין בתיק העיקרי, והתנה את תוקף עיכוב הביצוע בהמצאת ערבות צד' ג' על סך 25,000 ש"ח.

הבקשה לביטול פסק בוררות

טענות הצדדים

4.       האפוטרופסית טענה כי בעת קיום הליך הבוררות, סבל המבקש ממחלת נפש מסוג פיצול אישיות כרונית, ששללה ממנו את כשרותו המשפטית לייצג עצמו בהליך זה, וכי המשיב ידע זאת בעת ניהול הליך הבוררות ובחר להסתיר את המידע מבית-הדין. עוד נטען כי טובים הסיכויים שבית-המשפט יורה על ביטולו של פסק הבוררות.

5.       המשיב התנגד לבקשה וטען כי במקרה דנן לא מתקיימת כל עילה לביטול פסק הבורר. המבקש נכח בכל דיוני הבוררות בפני בית-הדין הרבני, ואושפז רק לאחר שאלה הסתיימו. לשיטת המשיב, אין אמת בטענת האפוטרופסית, לפיה המבקש היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש במהלך הליך הבוררות, שכן בתצהיר, שמסרה האפוטרופסית לבית-המשפט לענייני משפחה בבקשה להכרזת המבקש כחסוי, הצהירה כי המבקש אושפז בתאריך 23.6.06, לאחר שהסתיימה זה מכבר הבוררות (סעיף 4 לנספח א' לתשובת המשיב). עוד נטען כי בשלב ניהול ההליך בבית-הדין הרבני, לא העלה המבקש או מי ממשפחתו כל טענה לענין מצבו הרפואי ולא ביקש למנוע את הדיון. המשיב הוסיף כי מצבו של המבקש עד למועד אישור פסק הבוררות היה כזה שאיפשר לו להקים משפחה המונה שמונה ילדים, להתפרנס, לרכוש דירה ושני רכבים, ואף איפשר לו לטפל באופן אישי בקבלת היתר הבניה עבורו ועבור חמשת שכניו. עוד נטען כי הבקשה דנן הוגשה אך למטרה של גרימת עינוי דין למשיב, משום שהאפוטרופסית מיאנה לטפל בפניות המשיב אליה, ובחרה להגיש את הבקשה דנן רק לאחר שחלפו למעלה משישה חודשים לאחר שמונתה לתפקידה זה.

בנוסף, הפנה המשיב לכך שהבקשה אינה נתמכת בראיה כלשהי לענין מצבו הבריאותי של המבקש. טענת האפוטרופסית, לפיה המבקש סובל מפיצול אישיות באופן קבוע ומזה זמן רב, אינה נכונה, משום שלשיטת המשיב, סובל המבקש ממניה דיפרסיה, שאינה מחלה קבועה. לבסוף, טען המשיב כי בקשת האפוטרופסית תביא להרעת האינטרסים של החסוי, משום שהמבקש ייתבע להרוס את הבניה הבלתי חוקית ולהשיב את המצב לקדמותו, בנוסף על חיובו בפיצויים.

דיון

6.       פסק דין המאשר פסק בוררות ממזג שתי תכונות,  הסכם ופסק דין. ביטולו יכול להיעשות על בסיס כל אחת משתי התכונות הללו. דהיינו, הפן ההסכמי שבפסק-דין שבהסכמה מקנה אפשרות לביטול פסק הדין מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם (כגון: טעות, הטעיה, אי ­חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), והפן השיפוטי שבפסק פותח את הדרך לנקוט הליכי ערעור רגילים - כגון מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט לרבות בסדרי הדין (ר': (ע"א 151/87 ש. ארצי חברה להשקעות בע"מ נ' אורי רחמני, פ"ד מג(3) 489; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמ' 549). ביטול פסק דין מחמת פגם בהסכם יעשה בדרך של הגשת תביעה חדשה, וכל עוד לא בוטל פסק הדין בעקבות תביעה כזאת, הוא שריר וקיים.

7.       בעניינו, לא נטען כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט בפסק הדין, אלא כי  ביטול פסק הדין דרוש מהטעם כי המבקש נעדר את הכשרות המשפטית הדרושה לקשירת חוזה. אולם, הבקשה  נוסחה בלאקוניות ונטען בה בעלמא, ובלא פירוט, כי טובים הסיכויים שבית-המשפט יורה על ביטול פסק הבוררות, מבלי שהועלתה וכל טענה משפטית, כדוגמת אי חוקיות, התוקפת את הפן ההסכמי של ההחלטה. כמו-כן, הבקשה אינה נתמכת בראיות שיש בהן כדי ללמד על מצבו הנפשי של המבקש בעת ניהול הליך הבוררות, או אף כדי לבסס את הטענה כי הלה היה מאושפז במועד זה. לפיכך, המסקנה המתחייבת הנה כי האפוטרופסית, הפועלת בשמו של המבקש, לא הרימה את הנטל בדבר ביטול פסק-הדין.

8.       במקרה דנן, אושר פסק הבוררות על-ידי בית-המשפט כחודש לפני שמונה למבקש אפוטרופוס. ההליך בהוצאה לפועל הותלה פעמיים לתקופה כוללת בת כארבעה חודשים על מנת ליתן לאפוטרופסית שהות להגיש את הבקשה דנן. בקשה זו הוגשה לקראת סוף התקופה שנקצבה, לפיכך, ולאור קביעתי, לפיה לא הרים המבקש את הנטל להוכיח את בקשתו - אין להידרש לשאלה האם הבקשה הוגשה באיחור.

           התוצאה

הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח.

ניתנה היום ל' בשבט, תשס"ח (6 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.